
יחסי עבודה וניהול הם סוג של אמנות, היכולת לגרום לכלל הצוות להיות מחוייך, לחוש שיש שם מישהו למעלה (המנהל) שיודע לראות אותו היא לא דבר ברור כלל וכלל.
מנהל נאלץ כל יום להתמודד עם דילמות שונות הנוגעים ליחסי עבודה, לפוליטיקה ארגונית, לאנטרסים שאינם קשורים לעבודה (לידה) ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר. לעיתים מזומנות היכולת לאזן בין צרכי הארגון המיידים מחד וצרכי העובד אינה צולחת, החוכמה היא בתכנון ארוך טווח בו נלקחים בחשבון גם צרכי הארגון וגם צרכי האדם העובד בארגון. אחרי הכל הדבר הכי חשוב לזכור הוא שכל עסק באשר הוא מורכב מאנשים, ואם לא תדע לגרום להם לחוש טוב הם לא ישארו ואז יש מצב שגם לא יהיה עסק.
הפעם בטור השבועי של השל - מנטור בעיתון גלובס שאלה הנוגעת ליחסי עבודה בין עובדת לארגון לאחר לידה. מה בא קודם, צרכי המשפחה - תינוק שזקוק לאימו או צרכי הארגון והמחוייבות לפרנסה וללקוחות, האם יש דרך לשלב בין השניים?
תיהנו וכמובן נשמח לתגובה
